הראל חברה לביטוח ואח' נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ ואח'

פסק דין

תביעה ותביעה שכנגד שהוגשו בגין הנזקים שנגרמו לרכבים המעורבים בתאונה נשוא התביעות. אין מחלוקת שרכב הנתבעת בתביעה העיקרית (להלן: "אגד") פגע בדלת רכב התובעת בתביעה העיקרית (להלן: "הראל") שעה שזו היתה פתוחה לכיוון הכביש. המחלוקת היא לגבי הנסיבות המדויקות של הפגיעה.

לגרסת הראל רכבה חנה במפרץ חניה, הנהגת יצאה ממנו וחזרה, ובטרם הספיקה לסגור את הדלת, פגע בה בחוזקה אוטובוס אגד. לגרסת אגד האוטובוס נסע בנתיב נסיעתו, ולפתע פתחה נהגת הראל את דלת המכונית ופגעה באוטובוס.

העידו בפני שני הנהגים המעורבים. בחנתי את עדויות הצדדים ועיינתי במסמכים לרבות תמונות הנזק, ואני מעדיפה את עדות נהג האוטובוס על פני עדות נהגת הראל.

עדות נהג האוטובוס היתה עקבית ותאמה לאמור בהודעתו הכתובה. אמנם כן מתמונות הנזק עולה שהאוטובוס נפגע בחזיתו, דבר המלמד על כך שהאוטובוס פגע בדלת המכונית הפתוחה, אך נהג האוטובוס העיד שהדלת נפתחה מולו לפתע, כאשר האוטובוס כבר היה קרוב מאוד, ולא היתה לא כל דרך מעשית למנוע את הפגיעה. כדבריו: "זה אפילו לא היה זמן תגובה אנושי לעצור" (עמ' 4 שורות 9 – 10).

מאידך עדותה של נהגת הראל לא היתה משכנעת. עדותה היתה מהוססת ונראה שהיא עצמה אינה משוכנעת כיצד בדיוק אירעה התאונה. כדבריה: "...חזרתי, נכנסתי לרכב וזהו. מפה הלאה הדלת כנראה היתה פתוחה והאוטובוס נכנס בדלת ..."(עמ' 1 סיפא). בטופס ההודעה נכתב כי יש עד לתאונה, ומדובר באחיה של נהגת הראל. העדה נשאלה אם אחיה ראה את התאונה, אך גם על כך לא ידעה להשיב בבטחה. מכל מקום עד זה לא זומן להעיד. בהודעתה לחברת הביטוח טענה נהגת הראל שהדלת היתה פתוחה רק חלקית, אך בעדותה העידה שהדלת נותרה פתוחה ללא כל הסתייגות. לאור האמור אני מעדיפה את עדות נהג האוטובוס לפיה הדלת נפתחה מולו באופן מפתיע ועל כן פגע בה.

זאת ועוד. נהגת הראל העידה שלאחר שהיא נכנסה לרכב היא השאירה את הדלת פתוחה, והתאונה אירעה לאחר שדלת המכונית נותרה פתוחה במשך מספר דקות. הנהגת נשאלה מדוע הדלת הושארה פתוחה והיא השיבה שאין לה הסבר לכך, היא כנראה הרהרה בדבר מה, וכנראה לכן לא סגרה את הדלת. עדות זו עצמה מלמדת על רשלנות רבתית של נהגת הראל, אף לו הייתי מקבלת גרסתה, בשל כך שהשאירה את דלת רכבה פתוחה לתוך נתיב נסיעה, פרק זמן של כ – 5 דקות ללא כל סיבה הנראית לעין (ראה גם הודעה ת/1).

סיכומו של דבר, נהגת הראל אחראית לתאונה. לא מצאתי לנכון לייחס רשלנות תורמת לנהג האוטובוס, שלא הוכחה.

לאור האמור, התביעה העיקרית נדחית.

התביעה שכנגד מתקבלת. הנתבעים שכנגד ישלמו לתובעת שכנגד סך של 9,639 ₪ צמוד מיום 28.04.09 בתוספת אגרה כפי ששולמה, ושכ"ט עו"ד בסך 11.6% מהסכום הפסוק.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום. בתביעה העיקרית אין צו להוצאות.

המזכירות מתבקשת לשלוח לצדדים עותק מפסק הדין.

ניתן היום, כ"ז כסלו תשע"א, 04 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: